<h1>ספר השטרות לרבינו יהודה אלברצלוני</h1>
<h2>דף לג:</h2>
והשטר הכ"ג הוא שטר הרשאה. והוא הקרויה אדרכתא כדאמרינן [ב"ק ע' ע"א] לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפריה וכבר [פירשנו] כל זה לעיל (ומשפטי) [במשפטי] ההרשאה פשרה ושודא דדיינא. ונוסח שטר ההרשאה כך הוא. יודעים אנו עדים חתומי מטה עדות ברורה שאמ' לנו פלוני בר פלוני הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו לו לפלוני בר פלוני להיות בידו לזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ונתתי לו במתנה גמורה ארבע אמות קרקע בחצרי מתנת פרהסיא מתנת בריא ולא במתנת שכיב מרע דמהדרא ואגב ארבע אמות קרקע אלו שנתתי לו במתנה והרשיתיה על כך וכך דינרין שיש לי אצל ר' פלוני בר' פלוני בין בחוב בין בפקדון אם הוא על בני אדם הרבה כותב הכי או על כל ממון דאית לי על כל אדם כדי שילך פלוני וידון ויסוב ויזכה עמו בין בדיני ישראל בין בדיני אומות העולם ויוציא מתחת ידי פלוני דנן כל מה שיש לי אצלו וישקליה מידי וינפקיה לנפשו ויהא שלו לעצמו ויש לו רשות למכור ולקבוע זמן ולעשות עמו כל מה שירצה הן דין הן פשרה ויהא ליה רשותא ל[א]מחאה מחאתה ולאחואה אחואתא ולקיימא חזואתא (וזבואתא) [וזכואתא] ולבטלה חזואתא (וזפואתא) [וזכואתא] ולהשביע ולהחרים ולגזור דין בין בפניו בין שלא בפניו ולעשות בממון זה כל מה שירצה וכל מאי דמתענה די מן דינא קבלתי עלי בין לזכות בין לחובה וכן אמ' לנו פלוני זה קנו ממני בקנין גמור לפלוני בר (ל)פלוני דיזיל ויזכה וידון וינפק לנפשיה ושטר הרשאה זו גלויה ומפורסמת לכל ושרירא וקיימא כדת וכהלכה כשאר כל שטרי הרשאות דנהיגות בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מפלוני זה לפלוני זה בר פלוני בכל מאי דכתי' ומפורש לעילא במנא דכשר למקניא ביה, ומה שהיה בפנינו ביום פלוני לירח פלוני וכו' והכל שריר וקיים. ואיכא בנוסחאי עתיקי דכתבי הכי ונתתי לו במתנה גמורה ארבע אמות קרקע בחצר פלוני או בחצר פלוני שיש לו במדינה פלונית ואם אין לו קרקע שיש לו לכל אחד בארץ ישראל. ואנן לעניות דעתין כבר פירשנו לעיל בענין הרשאה פירושה דהאי ארבע אמות קרקע פי' מבואר.
<h2>דף מד:</h2>
והשטר המ"ב הוא שטר משכנתא. והיא משכנתא סתם שאינה לא אפותיקי ולא קיום שהוא שטר חוב לבדו אלא היא משכנתא סתם כגון מלוה ממנו מעות ומשכן (לך) [לו] שדהו בהם לזמן קצוב ואמ' לו אם אתן לך עד יום פלוני אם לאו תרד בשדה פלונית ותאכל פירותיו בנכיתא או כגון שמשכנו שדהו מעכשיו ואמ' לו אם לפירותיו מאלתר בנכיתא עד שאפרע לך שלך, ושטר משכונא זו היא בהתראה ובנאמנות ובלבד שישאלו העדים הנאמנות בעת הקנין ללוה ואם שאלוהו מועיל אותו הנאמנות לגבות מן היתומים בלא שבועה כמו שפירשנו לעיל בכמה מקומות עיקרן של דברים אלו.
וזהו נוסח שטר משכונא. יודעים אנו עדים חתומי מטה עדות ברורה שאמר לנו פלוני בן פלוני מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ובעין יפה ונטלתי וקבלתי ממנו כך וכך דינרין טבין ותקלין ממטבע פלוני ומשכנתי לו בהם כל אותו שדה שיש לי במקום פלוני כמו שהוא מסויים במצרניו ואלו הן המצרנין מצד אחד שדה פלוני ופלוני, מצד שני שדה פלוני ופלוני, מצד שלישי שדה פלוני ופלוני, מצד רביעי שדה פלוני ופלוני, וכל מה שיש תוך מצרנין הללו הכל משכנתי לו לפלוני זה בדינרין אלו הכתובים למעלה עם כל עמל ושבח ששם בעפר ובאדמה מתהום תהומיא ועד רום שמיא ביציאה וביאה וקבלתי עלי לפרוע לו לפלוני זה הממון הכתו' לעיל כך וכך ואם לא אפרענו לו לזמן הזה הכתובין לעיל מיד יהא רשאי לירד במשכונה זו שמשכנתי לו ולאכול פירותיו בנכיתת כך וכך בשניה ומעכשיו ילך פלוני זה ויזכה ויחזיק ויקנה במשכונה זו ויהא רשאי לעבוד ולנטוע ולחרוש ולזרוע ולהוציא אריס ולהכניס אריס ולאכול פירות משכונה זו בכל שנה ושנה בכך וכך נכיתא עד שאפרע לו את שלו ואם לא אפרע את שלו לזמן הכתוב לעיל יהא רשאי לעשות ממשכונה זו כל חפצת נפשו אם ירצה להחזיקה לעצמו ולאכול פירותיה בנכיתא הנזכרת ואם ירצה להוריד קורות ותקראות ורעפים ולסתור כותלים ואבנים ומניתי אותו אפטרופוס מעכשיו למכור הכל על פי עצמו שלא על פי בית דין ויהא נאמן בדבורו ואם ירצה נמי למכור גוף הקרקע יעשה מן הכל חפצת נפשו בנאמנות גמורה בלא רשותי ובלא רשות בית דין ואדם בעולם ומעכשיו סלקתי עצמי ורשותי ורשות הבאים מכחי סלוק גמור לעולם ולא נשתייר לי במשכונה זו שום חלק ותפיסה וזכות בעולם לא לי ולא ליורשי אחרי עד שאפדה אותה אני או הבאים מכחי ממנו ומן הבאים מכחו ולא נשתייר לי אצלו מדמי משכונה זו כלום כי הכל קבלתי ממנו משלם וכל זמן ששטר משכונה זו יוצא מתחת יד פלוני הוא והבאים מכחו כשני עדים ברורים בלא חרם ובלא שבועה בלא הדרת ראש שכך קנינו ממנו אנו עדים מפלוני זה בפירוש על נאמנות זו. והודענוהו לפלוני זה הוי יודע שאם אתה פורע לו ממון זה בעדים פרע לו שאם לא תפרענו בפני שני עדים כשרים אין לך מועיל פירעון כלום עד שתקבל השטר מידו ואפי' אתה פורעו בפני שני עדים אם עשית לו נאמנות אין מועיל העדות כלום אלא כל זמן שתפרענו קבל מידו השטר. ויש שכותבין הכי והתרינו בו אנו עדים והודענוהו כח הנאמנות ואמרנו לו לפלו' זה דע שכבר האמנתו על עצמך וכל פריע שתפרע שלא בפני עדים אינה פריעה אלא אל תפרע לו כלום אלא בפני עדים וסבר וקביל וכל מי שיבא מארבע רוחות העולם בן ובת וכו' עד וחשובין כחרס הנשבר שאין בו ממש ועלי ועל יורשי אחרי להפיץ ולהדיח ולסלק מעליו ומעל הבאין מכחו כל עורר וטוען בעולם ולהעמיד משכונה זו בחזקתו ובחזקת הבאים מכחו העמדה גמורה בלא שום פסידא בעולם וכל כתב וקיום כתוב בכל לשון וכו' וכל מודעי ומודעי וכו' ואחריות וחומר שטר משכונא זו קבלתי עלי ועל יורשי אחרי כאחריות וכחומר כל שטרי משכונות דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וכו' והכל שריר וקיים.
<h2>דף מה.</h2>
והשטר השלשים הוא שטר חלוקת השותפין. וזה הוא נוסחה. יודעים אנו עדים החתומים למטה עדות ברורה שאמ' לנו פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני הוו עלי עדים וקנו מכל אחד ממנו להיות בידו לזכות מחמת שרצינו ברצון נפשינו שלא באונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה ובעין יפה והשיתוף שהיה בינינו שהיינו שותפין ביחד מזמן הרבה וחלקנו עתה בלב שלם חלוקה שלימה וגמורה ונתפשרנו עכשיו זה מזה ונסתלקנו כל אחד ואחד ממנו מעל חבירו ונטלתי אני פלוני המגיע לי מן השיתוף בין מקרן בין מריוח וכמו כן נטלתי אני פלוני כל המגיע לי בין מקרן בין מריוח ודקדקנו חשבוננו יפה יפה ונטלנו כל אחד ואחד ממנו כל מה שהגיע מאמיתו עד פרוטה אחרונה ולא נשתייר עכשיו לכל אחד ואחד ממנו על חבירו אפי' שוה פרוטה ולא דררא דממונא ולא שום שבועה קלה וחמורה בעולם ולא יהא רשות לאחד ממנו לתבוע את חבירו מחמת שותפות זה בשום פנים בעולם מהיום ולעולם ואם נתגלתה לאחד ממנו לאחר היום על חבירו שום זכות וכלל או טעות בחשבון או ראיה הכל בטלין מעכשיו זה לזה וכל טעותא ושלותא בין דידיע לנא [בין] דאיגליא לנא לבתר השתא הכל מחלנו ובטלנו זה לזה בקנין גמור בטול גמור ושלם ומחל כל אחד ואחד ממנו אצל חבירו היום מחילה גמורה ושלימה ואחריות חלוקתינו וחומר כל הכתוב בה קבלנו עלינו ועל יורשינו אחרינו אגב ארבע אמות קרקע ובביטול כל מודעי כהוגן וכתיקון חכמים דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, וקנינא מפלוני זה לפלוני זה בכל מאי דכתיב ומפורש לעילא במנא דכשר למקניא ביה, ומה שהיה בפנינו וכו' והכל שריר וקיים.
